• אוסף פרטי

    רק לא לשמוע יותר

    ~ היא חולפת על פניו בדרכה מהחדר אותו היא שוכרת בבית משפחתו לכיוון המטבח הקטן שבחוץ. מטבח האורחים. הוא עומד שעון על מעקה גרם המדרגות. שיערה הפזור כמעט ונוגע בו. עיניהם נפגשות לשבריר. וריחה נותר מאחור, עומד בנחיריו כמו אותם פושטי יד המתרבים מיום ליום ברחבת השוק ואינם מרפים ממך עד שאתה מוציא מכיסך כמה רופיס. אתמול, ממש כמו שלשום וכמו הלילה שלפניו הגיעו קולות העונג שלה אל פינות חדרו, הניצב ממש מעל חדרה. צורבים את אזניו, מעוררים בגופו חידודין ושלל גלים של חום ושל תאווה ושל מבוכה גדולה. ואהובה שאיתה. והוא, השומר על שש הברכות העיקריות של היום. המתרגל חיי פשטות וסגפנות מרצון ומתוך אמונה עמוקה. לא יכול להפסיק…

  • אוסף פרטי

    למרגלותיה

    למרגלות ההימלאיה זרוקות נשמות אבודות, החורכות בכפות רגליהן את פסי השלג וכמו תורמות בעצמן להמסתו אל עבר נהרות השוצפים את האדמה. נהרות שקדושתם רק מתחזקת בשל כפות רגלים אלה. אנשים כואבים, הרוסים, מטולטלים. שברחו, כמוני, מפסגות של קדמה וקפה הפוך, אל פסגות של תשוקה ושל פרא. ברחו, כמוני, כי חשבו שזה יעזור להם. נסו אל רחובות מזוהמים, צבעוניים, עשנים בריח של מליון אלילים. וחשפו את כפות רגליהם אל החום הלוהט של מדרכות ההימלאיה. החליפו את הג'ינס והטי שירט בכותנה קשורה-צבועה כחול אדום כתום ורוד. נשמות אבודות מחפשות לזרוק עצמן עמוק רחוק חשוך מוטרף. והן מתבוללות בין המוני תרמילאים חדורי מטרת כיבוש, זוגות מבוגרים שלובי ידיים וחובשי בגדים שנקנו ביורו, חבורות…

  • מאחורי הקלעים

    זה היה יום שקט במיוחד- מאחורי הקלעים

    הרקע לסיפור ~ זה היה הקיץ של 2017. בדיוק חזרנו מהביקור השנתי שלנו בישראל, והתמקמנו בלה, לאדאק, הצפון הגבוה של הודו. זהו מקום אליו נהגנו לחזור באותן שנים בכל קיץ, גרנו עם משפחה לאדאקית בודהיסטית שהפכה מהר מאוד להיות כמו משפחה עבורנו. אני זוכרת שהפעם הגענו לשם מוקדם מהרגיל, כי רני (בתי האמצעית, שהיתה אז בת 14) רצתה לחגוג עם המשפחה הלאדאקית את יום ההולדת שלה, שחל בסוף יוני. אני זוכרת שהדרך לשם היתה פשוט מרהיבה, כי השלגים עדיין לא נמסו ובמשך יומיים חגגנו לנו בין הקרחונים, מלחמות שלג ונופי בראשית עוצרי נשימה. בקושי הספקנו להתמקם, לא חלף אפילו חודש מאז שהגענו, עד שקיבלתי את הבשורה על מותה של אמי.…

  • קראו

    זה היה יום שקט במיוחד

    כשאליה, המקיימת אורח חיים לא שגרתי ומטיילת מזה שנים בעולם עם ילדיה לא קיבלה מאמה שבישראל את שיחת הטלפון הקבועה שלהן, שמונה אפס אפס בערבו של כל יום, משהו בה הבין וידע מיד, את מה שקשה לעתים להגות במילים. קילומטרים רבים הפרידו בין האם שהלכה פתע לעולמה, לבין ביתה היחידה, היתומה גם מאב, שנשארה, כך בתחושתה, לבדה עם ילדיה בעולם. סיפור פרידה ואבל לופת קרביים, בו תהומות של עצב מסתחררים על רקע נופים עוצרי נשימה ברומן חושני ומסעיר במיוחד. בין מוות לסקס, בין סופיותו המוחלטת של האין לרגעים קצרים וחריפים של כאן ועכשיו, מסע ההיפרדות בין הבת לאמה הוליד כוחות חדשים של חיים ואופק חדש שנפרש לפנים. ~ רונית גורן,…

  • קראו

    מלפפונים חמוצים במונגוליה

    ~ כשאלי ישבה בסלון ביתה, ספונה עמוק בתוך חייה הקטנים והלגמרי רגילים, וחלמה בעיניים פקוחות על הערבות הצחיחות של מונגוליה הרחוקה, היא לא שיערה בנפשה שאלה בדיוק יהיו הנופים והרקע לדרמה הגדולה של חייה, בעת שתמצא את עצמה, בהפתעה, נפרדת סופית מאהוב נעוריה ואבי ילדיה, איתו יצאה כמה שנים קודם לכן למסע. על רקע נופים עוצרי נשימה, בין הרים, אגמים ונהרות, כשרוחות סוערות ממעל, ועדרי סוסי פרא נדירים דוהרים מטה, תחת שמיים נדיבים עמוסי כוכבים, היא תעבור גילגול שלם של התרסקות ותקומה, כשהיא מגלה לאיטה את הכוחות העצומים הכמוסים הגלומים בה. לצידה כל העת ילדיה הצעירים, וגם חבר נפאלי יקר, שהיה שם עבורה ברגעי האמת. היכן שאיתני הטבע מתקיימים במופע…

  • מי אני

    מי אני

    ~ שמי הללי סמדר, בלוגרית וכותבת מקצועית מגיל 18. פעם הייתי אמא במשרה מלאה עם חיים רגילים לגמרי, אך לפני 11 שנים שברתי את הכלים, וביחד עם בעלי דאז לקחתי את הילדים (4,8,11), ויצאנו לחופשי, אל חיים של מסעות וגילויים, שאותם אנחנו (רובנו…) ממשיכים עד היום. כבר 11 שנים שאני כותבת על מסעות והרפתקאות באתר ובבלוג שלי, וגם במגזינים ובאתרי אינטרנט בארץ ובחו"ל. אבל.. את האתר הזה הקמתי כדי לפנות לקהל קוראים שפשוט נהנים לקרא סיפורים מעניינים :-). וכדי לצור קשר עם כל מי שיש בו קצת סקרנות ותשוקה לגילוי ולחציית גבולות. דרך החיים שבחרתי, הציבה בפני שאלות מעניינות וחוויות מסעירות. שאלות הקשורות להורות, לחינוך, להקרבה, ולמערכות יחסים. חוויות שאילצו…

  • מאחורי הקלעים

    מלפפונים חמוצים במונגוליה- מאחורי הקלעים

    הרקע לסיפור ~ זה היה הקיץ של 2013. ישבנו אז בנפאל, וחשבתי איפה יהיה כדאי להעביר את הקיץ. בשנים הקודמות פשוט נסענו להודו, אבל הפעם הרגשתי שאני רוצה משהו אחר. מונגוליה היתה חלום ישן שלי, והעונה היתה מתאימה, אז התחלתי לבדוק איך אוכל להגשים אותו. מצאתי שהטיסות לסין ממש זולות, שם נוכל לשהות חודש, וממנה נוכל להמשיך ולחצות את הגבול למונגוליה דרך היבשה. התלבטתי מאוד, ואני זוכרת שהיתה לי שיחה עם זוג ישראלים שביקרו בנפאל, שיחה שהסתובבה סביב השאלה: האם את רוצה לתת לפחדים שלך לקבוע, או שאת רוצה לתת לחלומות שלך לקבוע? *** הדבר הראשון שעשיתי כדי להפוך את החלום שלי לממשי, היה לקנות ספר. בדרך כלל אני לא…

  • מי אני

    לפעמים, כל מה שצריך זה כוס קפה

    זהו סיפור על אישה ממוצעת לגמרי, שגילתה שהיא יכולה לעשות את הבלתי אפשרי.   פרק ראשון   אם תקישו את מילות החיפוש "משני חיים" (life changing) בחלון החיפוש באמאזון תקבלו למעלה מ-10 אלפים תוצאות. רובן קשורות לספרים. פריטים אחרים שיכולים לשנות את חייכם כוללים מוצרי קוסמטיקה יוקרתיים, מטהרי מיים וסוג מסויים של מזון לכלבים. מה שמעלה את השאלה: אם זה כל כך קל לשנות את החיים, למה כל כך הרבה אנשים עדיין חיים חיים משמימים, חסרי תשוקה או משמעות, לגמרי לא מודעים לאין סוף האפשרויות. שבעבור כמה עשרות שקלים יעשו את העבודה ששנים של טיפול לא הצליחו לעשות? קוראים לי הללי סמדר. לפני 17 שנה הייתי נשואה (אני כבר לא),…