מי אני

לפעמים, כל מה שצריך זה כוס קפה

זהו סיפור על אישה ממוצעת לגמרי, שגילתה שהיא יכולה לעשות את הבלתי אפשרי.

 

פרק ראשון

 

~ אם תקישו את מילות החיפוש "משני חיים" (life changing) בחלון החיפוש באמאזון תקבלו למעלה מ-10 אלפים תוצאות.

רובן קשורות לספרים. פריטים אחרים שיכולים לשנות את חייכם כוללים מוצרי קוסמטיקה יוקרתיים, מטהרי מיים וסוג מסויים של מזון לכלבים.

מה שמעלה את השאלה: אם זה כל כך קל לשנות את החיים, למה כל כך הרבה אנשים עדיין חיים חיים משמימים, חסרי תשוקה או משמעות, לגמרי לא מודעים לאין סוף האפשרויות. שבעבור כמה עשרות שקלים יעשו את העבודה ששנים של טיפול לא הצליחו לעשות?

קוראים לי הללי סמדר. לפני 17 שנה הייתי נשואה (אני כבר לא), היו לי שני ילדים קטנים ומתוקים (עכשיו יש לי שלושה, ואף אחד מהם כבר לא קטן), בית פרטי במושב, שתי מכוניות, כלב וחיים מאוד נורמאליים בישראל (כמו שבטח ניחשתם, אין לי שום דבר מכל אלה יותר).

בוקר אחד, ישבתי בגינה, נהנית מכוס קפה של 'זמן לעצמי'. הילדים היו במסגרות, בעלי היה בעבודה. זה היה יום רגוע, שמשי ושקט. רק אני ועץ הזית העתיק והגדול שבחצר. הכל רגיל.

רק שהיום ההוא היה הכל חוץ מ'רגיל'.

הייתי בת 28, וכשגמרתי לשתות את הקפה באותו בוקר, הייתי אישה אחרת לגמרי מהאישה שהתחילה לשתות אותו.

ולא בגלל שנתתי ל'אמאזון' לשנות לי את החיים (בכלל לא הבנתי מה זה, אז). או שקראתי ספר שהבטיח לשנות לי את החיים ואפילו מזון הכלבים שלנו לא הצליח לעשות את זה.

לפעמים, כל מה שצריך זה כוס קפה.

את הסיפור שהוביל אותי לעזוב הכל ולצאת למסעות בעולם סיפרתי לא מעט פעמים בתקשורת. וגם הרציתי מספר פעמים בעת ביקורי בארץ. אבל למעשה מעולם לא היתה לי ההזדמנות לספר אותו בצורה אישית ומדוייקת כמו שאני הולכת לספר לכם אותו כאן.

אז אם אתם אפילו קצת סקרנים לקרא את הסיפור איך כוס קפה אחת שינתה לי את כל החיים, מלאו את המייל שלכם בתיבה ואשלח לכם שישה מיילים קצרים ומעניינים, המספרים את כל הסיפור. מבטיחה שהוא יתן לכם השראה, ואולי אפילו יותר מזה :-):

 

4 תגובות

  • ענבר אל על

    כבר הרבה מאוד שנים עוקבת אחרייך מגשימה את חלומי 🙂
    היו לי מספר סיבות שבגללן בחרתי להשאר בארץ ולא להתחיל את חלום הנדודים שלי, אבל ידעתי כל הזמן שביום שילדיי יגדלו ויצאו לחייהם העצמאיים – אתחיל לנדוד.
    הרגע הזה עומד להגיע ממש עוד שנה-שנתיים, אבל בינתיים הספקתי להתגרש ולמצוא את אהבת חיי – שלא מעוניין לנדוד כמוני.
    שנינו יחד מגבשים עכשיו תכנית שתוכל להכיל את החלומות של שנינו.
    אשמח מאוד לשמוע על חוויותיכם ברחבי העולם המופלא, ואולי אפילו להגשים חלום קטן נוסף שלי – להגיע בנדודי למקום בו אתן נמצאות ולשבת איתך על כוס קפה.

    • Haleli

      הי ענבר, תודה רבה על השיתוף והפרגון. זה מאוד מרגש אותי לדעת שיש אנשים שמלווים אותי ושותפים לי בדרכי. אשמח לשבת איתך על כוס קפה, מתישהו, איפשהו :-).

  • עינב כהן

    הללי אלופה, יש לי המון שאלות…. אני מבינה שאת מטיילת את ושלושת ילדייך. אני מבשלת מסע – אני ושתי בנותי. את השראה, ואני קוראת בשקיקה את הידע הרב אותו את חולקת איתי (גם). שאלתי הראשונה היא: כמה זמן לוקח בין קבלת ההחלטה ליציאה לדרך?
    אני שמתי לב, בימים האחרונים, שאני פתאום חושבת לעצמי "הי, את זה אני לא אצטרך, אני ממילא עוד מעט נוסעת מכאן…". כמה זה ה"עוד מעט הזה?
    תודה על כל השפע שאת מאפשרת.
    עינב

    • Haleli

      הי עינב, תודה רבה על המילים החמות :-).
      אני חושבת שזה מאוד אישי. התהליך הזה שונה עבור כל אחד, וכמו כל דבר בחיים- לכל אחד יש את הקצב שלו. אצלי זה לקח שבע שנים מהרגע שהבנתי מה אני רוצה ועד שהעזתי לעשות את זה. אבל אלה היו ימים אחרים, עם הרבה פחות אפשרויות, הרבה פחות (כמעט אפס) מידע בנושא, ולא היתה לי שום תמיכה או אף אחד להתייעץ איתו. בגדול- מהרגע שהחלטת, כל מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לצאת. אין שום טעם לחכות. תארגני הכל ויאללה.. :-).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *